הכרעת דין בתיק תת"ע 2570-01-11

האישום:

אי ציות להוראת שוטר, שהזדהה על ידי הצגת תעודת מנוי, שהורה לנאשמת לעצור בצד הדרך וגם לאחר שעצרה המשיכה הנאשמת לנסוע תוך כדי כך שכינתה את השוטר בכינוי גנאי, בניגוד לתקנה 23 (א).

תמצית ראיות המאשימה:

א.      עת1 רס"ר רועי שטרנפלד, ביסס עדותו על הרשום בדו"ח (ת1) וכן במזכר ת2, לטענתו בזמן שלא היה בתפקיד, לבוש בגדים אזרחיים, נסע ברכב פרטי, במושב שליד הנהג, נסע לכיוון ביתו, על כביש 443. במהלך הנסיעה במקום הספציפי המתואר בנסיבות המקרה, הגיע רכב מנתיב השתלבות מימין חתך אותם וגרם להם לבלום בלימת חרום, לסטות ימינה ככל שניתן. מדובר במצב מסוכן שיכל לגרום לתאונה, הנהג צפר לרכב אך הלה המשיך בנסיעה. הם פנו ימינה תוך נסיעה במקביל לרכב, העד הוציא תעודת שוטר וצעק לנהגת שהוא שוטר ושתעמוד בצד, הנהגת הסתכלה לכיוונו הוציאה לשון והמשיכה בנסיעה. בהמשך נסעו במקביל אליה שוב הזדהה כמשטרה אך הנהגת לא התייחסה אליהם, הנהגת עשתה לכיוונם תוך כדי הנסיעה את סימן האצבע המשולשת.

ב.       לבסוף עצרה הנהגת בישוב רעות, ושאלה מה הוא רוצה, העד ירד מהרכב הציג לה תעודת שוטר, היא הסתכלה על התעודה, צעקה על העד שהוא חמור ומהירה לנסוע משם, העד נסע אחריה לבסוף נעצרה ע"י ניידת שזימן, הוסבר לה כי העד שוטר ונרשם דו"ח תנועה ודו"ח הזמנה לדין לעניין אי הציות לאור נסיבות אי הציות כאמור.

ג.        דברי הנהגת בדו"ח:"בגלל שראיתי בחורות יפות עם בחורים הייתי עוצרת חשבתי חתונה".

ד.       במהלך החקירה הנגדית אישר העד כי ברכב היה חברו שנהג וכן שני בחורות שישבו במושב האחורי של הרכב. לדעתו לחברו שנהג היה עגיל בלשון. זו פעם ראשונה, מזה 9 שנים שהוא שוטר, שביקש לרשום דו"ח שהוא לא בתפקיד, שכן מדובר בעבירה חמורה ביותר שסיכנה אותם וכמעט גרמה לתאונת דרכים. מדובר באזור של שול של 10 ס"מ ולכך התכוון שטען בעדותו שאין שול ובדו"ח רשם שירדו לשול.

ה.      לשאלה האם לא הבין כי הנהגת לא מדברת עברית השיב: "איך אני יכול לדעת, היא דיברה עברית, אולי לא שוטפת אבל תעודת מנוי ברורה". והוסיף כי הוא לא רשום בתעודה לא ברוסית או בערבית.

ו.        העד עמד על גרסתו כי בעצירה בישוב רעות כאשר הגיע לנאשמת, הציג תעודת המנוי כאשר כשהוא עומד מולה והיא שאלה אותו מה הוא רוצה.

ז.        כאשר ניידת יצרה עימה קשר היא עצרה ללא בעיות. כשהשוטרים הגיעו היא לא עשתה כל עבירה והוא לא סבר שיש צורך לרשום את חבריו שישבו הרכב, ויתכן שהשוטרים שעצרו הנאשמת היו אמורים לרשום זכ"ד - ואציין כי לא נמצא כזה לפני.

תמצית ראיות ההגנה:

א.      נהנאשמת בחרה להעיד מסרה כי במהלך הנסיעה יחד עם בחורה שעבדה אצלה בחברה, היתה אמורה לפנות ולא היה לה אפשרות שכן הרכב שנסע בנתיב הימיני לא אפשר לה. היא הסתכלה וראתה נוסע ברכב עם קוצים בשיער שליקק את השפתיים, הוא נסע מקדימה וכל הזמן ליקק את השפתיים. לטענתה היא לא ראתה שהוא התחיל איתה עמ' (9 ש' 20). לבסוף הרכב אפשר לה לפנות ימינה והיא עשתה הפניה אך אז הוא (הנוסע) החל לעשות כל מיני תנועות ופרצופים בתוך הרכב ואז סברה שהוא כן מנסה להתחיל עימה (עמ' 9 ש' 23). היא זיהתה שהוא נוסע אחרייה וגם היא וגם חברתה נבהלו. היא פנתה למודיעין ואחר למכבים, טענה שהעד צעק כשיצא מהרכב, אך כיוון שהיתה בהלם לא הצליחה לשמוע אותו, רצתה להתקשר למשטרה ואז ראתה ניידת נוסעת אחריה שעצרה אותה. למחרת הגיעה למשטרה ואז ראתה את שוטרים שנראו רציניים ולא כמו בדיסקוטק.

לבחור שהוציא לה לשון היה םפיסי/בנגבדגכ 

ב.        העדה טענה שלבחור שהוציא לה לשון, היה פירסינג בלשון.

ג.         במהלך החקירה הנגדית הכחישה כי ביצעה פניה מסוכנת.

ד.        אולם לשאלת התובע, האם שמה לב שהעד הזדהה בתעודת שוטר לאחר הפניה ענתה בעברית כי "אם אדוני ישפוט אותי בתחתונים או בעירום אני אף פעם לא יאמין שאתה עובד פה ואתה שופט" ונדמה שהכוונה היתה שהתרשמה מדרך לבוש השוטר.

ה.        לשאלה ישירה, "ברכב לידכם הוציא תעודת שוטר (הכוונה לעד מהרכב), והראה לה במהלך הנסיעה ?" (עמ' 11),  ענתה כי " אני יודעת שהוא מדגים לי איזשהו פתק". אך היא לא העסיקה עצמה במה שרשום ב"פתק". יתרה מכך, לשאלה "אם אומר לך שהשוטר הוציא תעודת מנוי, הורה לך תנועה של לעצור". ענתה בעברית " אבל אני לא הסתכלתי אפילו".

ו.         היא אישרה כי נכנסה לישוב ועצרה הרכב (עמ' 11 ש' 30), היא טענה שלא ראתה ולא שמעה האם האדם שעצר אותה, הציג לה תעודת מנוי, אולם הוא אכן דיבר על משהו ועשה תנועות עם הידיים (עמ' 12 ש' 7).

ז.         לשאלה: "מה עשית כשהוא הוציא לך תעודת מנוי?" ענתה: "נכנסתי לרכבי ונסעתי" (עמ' 12 ש' 8).